משמורת / זמני שהות / אחריות הורית

כאשר בני הזוג בהליך פרידה/גירושין יש להסדיר את עניין משמורת הילדים (תביעה לקביעת זמני שהות) הקובעת את הסדרי המגורים והלינה של הילדים, במושגים של היום - "הסדרי שהות".

הנושא גם הוא שנוי במחלוקת בקרב זוגות בהליכי גירושין וחשוב להדגיש כי עצם קביעת משמורת בלעדית אצל אחד מההורים לא משנה את העובדה כי עפ"י החוק שני ההורים הנם האפוטרופוסים הטבעיים של הילד/ה ועליהם תמיד חלה "אחריות הורית משותפת".

ככלל משמורת הילדים עד גיל 6  (חזקת הגיל הרך) בד"כ הנה אצל האם אלא אם יש סיבות של ממש המצדיקות קביעה אחרת מזו.

משמורת מעל גיל 6- תיקבע בעיקר מעיקרון טובת הילד/ה והנסיבות השונות סביבו/ה.

ישנם סוגי משמורת:

• משמורת בלעדית/מלאה- אחד מההורים הנו בעל משמורת בלעדית על הילדים וההורה השני מקבל זמני שהות- ימים מסודרים בהם יש מפגשים עם הילדים.

• משמורת משותפת-ההורים שניהם יחד בעלי משמורת משותפת על ילדיהם ומגדלים אותם בהסדרי זמני שהות שווים ובאחריות הורית משותפת.

סוגיה משמורת ילדים לעולם אינה סופית, וזאת בין אם מדובר על משמורת/הסדרי שהות עליה הוסכם במסגרת הסכם גירושין ובין אם ניתן פסק דין ע"י ערכאה שיפוטית.