חשוב לא לתת לכעס שלכם על ההורה המנכר לשלוט עליכם, אלא לשים את הכעס בצד ולהתרכז בילד/ה בדיבור ושיתוף פעולה עמו.
חשוב מאוד לא להפוך להורה מנכר בעצמך. האינסטינקט הראשוני שלנו הוא "לתקוף" או להתגונן ובכך להפוך את זה למלחמת "מי אמר על מי מה" וכל זה בפני הילדים.
חשוב לדבר בפני הילדים רק דברים חיוביים (גם אם הם מדברים אחרת) השפה שלנו מאוד משפיעה על הילדים כמו כן שפת הגוף. זכרו הילדים מרגישים ומבינים הכל.
חשוב להגיד לילדים כמה אתם אוהבים אותם ולא משנה מה, הם בסה"כ רוצים חיבוק ואהבה ולא עוד מלחמה.
חשוב מאוד אף פעם לא להפסיק את הקשר הרציף עם הילד גם אם הוא אינו משתף פעולה או אינו רוצה- תמיד תמשיכו לנסות.
חשוב מאוד לפנות לטיפול רגשי כזה או אחר אם אתם מרגישים שאתם קורסים תחת לחץ נפשי, כל העניין הוא שליטה בעצמכם ולא לתת לצד השני את הסיפוק בלראות אתכם קורסים.
חשוב להיעזר בסבלנות רבה וזמן זה מילת המפתח. שום דבר אינו יכול להיפתר תוך דקה או יום או אפילו חודש לכן חשוב להבין שלדברים לוקח זמן להתנהל.
חשוב לנהל יומן תיעודים לניכור ההורי.
חשוב בסופו של דבר לתת יחס לילדים ולעסוק אך ורק בהם ולהנות מהרגעים עמם בזמן המפגשים או הלינה ולא במלחמות אל מול ההורה המנכר.
***יצוין ויודגש כי ישנם מקרים שהם בהחלט מצדיקים התנתקות מההורה השני בשל אלימות או התעללות בתוך המשפחה והמקרים האלה מטופלים